בן מניה וברוך, נולד ביום י"ח בשבט תר"ץ (16.2.1930) בעיר ברסלאו, גרמניה ובשנת 1934 עלה עם הוריו ארצה. המשפחה השתקעה בתל-אביב. משה חיבב את הטבע, החי והצומח, והיה מרבה לשוטט בסביבות העיר ואוסף צמחים, פרפרים, חרקים וגידל צפורים. אחרי שסיים את בית-הספר היסודי השתלם במחלקה למסגרות בבית-הספר המקצועי על שם מכס פיין, החל עובד במקצועו ונתחבב על כל מכריו ומיודעיו כחבר טוב וכעובד נאמן.

משהחלה מלחמת-העצמאות, לאחר החלטת עצרת האו"ם על חלוקת הארץ, התגייס לפלמ"ח. התאמן ועבד במשק באשדות יעקב ומשהחמיר המצב בגליל העליון נשלח עם מחלקתו לרמות נפתלי. הוא נשא באומץ ובהומור את תלאות חיי-המצור והסכנות. עודד את חבריו בעליזות-רוחו, התנדב לכל משימה והשתתף בליווי שיירות בין רמות נפתלי למנרה ובגליל בכלל. מאוחר-יותר ירד עם מחלקתו לאימוני-מקלע במגדל ליד טבריה, השתתף בהטרדת התחבורה הערבית ואף כשנכשל בניסיון להצית בבקבוק-מולוטוב אוטובוס ערבי שהתהפך, משום שאש האויב הכריחה אותו לסגת, לא עזבתהו עליזותו והבטיח יתר הצלחה בהזדמנות הבאה. תוך כדי לימוד מקלענות נפגע במגדל מיריית צלף ערבי ונפל, ביום ב' בניסן תש"ח (11.4.1948). נקבר בגינוסר.

ביום כ"א באדר א' תשכ"ה (23.2.1965) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית שאול.